בחזרה לעמוד בלוגים ראשי

על קלינקר, עגורנים והרבה אבק

כמה מילים ברקע. קלינקר הוא תוצר של שריפת חול קוורצי, חרסית ואבן גיר. השריפה נעשית בטמפרטורות גבוהות בכבשנים מסתובבים. הטמפ' הגבוהות גורמות לכמה תהליכים להתרחש כמו התאדות המים , הברזל והחמרן שנמצאים בחרסית ניתכים והופכים נוזליים ובסוף תהליך מקבלים 'אגרגטים' של קלינקר. את הקלינקר טוחנים לאבקה וכך מקבלים צמנט המשמש כחומר המליטה העיקרי בבטון.

אז לא תמיד כתבתי כתבות באינטרנט. היו גם ימים אחרים ( לא פחות טובים :) ) שבהם עבדתי בנמל חיפה. אחת העבודות הכי הזויות בתור עובד נמל היא להיות בצוות שתפקידו לקבל ולפרוק אוניה עמוסת קלינקר.

מגיעה אוניית צובר לנמל, סוג של אוניה שמכיל חומרים בתפזורת. יש כאלה עם כושר העמסה לא נתפס של 300,000 טון ויותר. לאוניה כזו יש בד"כ מספר מדורים\מחסנים מופרדים - 4,5,6 לפעמים יותר. כל אחד מהמדורים האלו עמוס עד אפס מקום בגושי קלינקר שצריך איכשהו להוציא אותם ולנייד אותם למפעלי הבטון לטחינה.

עוד לפני שמתחילים להוציא משהו מהאוניה יש כמובן להתיחס לנושא חלוקת המשקל שלה, חובה שישמר האיזון כדי לשמור על יציבות האוניה במים. אם נוציא יותר מידי או בצורה לא מאוזנת יש סכנה לנטיית האוניה עד רמה של נפילת מטענים ממנה או אפילו התהפכות.

מפעיל עגורן מתחיל בהרמת המכסים של המחסנים והנחתם על הרציף (במידה ואין באוניה מנגנון לפתיחה). מכסים אלו נקראים בשפת עובדי הנמל פאנטומים. עכשיו ניתן בעזרת כף נסגרת (גראפ) להוציא את גושי הקלינקר מהמחסן.

מה קורה שמגיעים לתחתית המחסן ? הגראפ כבר לא יכול לתפוס טוב ויש פינות שלא ניתן להגיע אליהן אז מכניסים דחפור לבטן האוניה כדי שיוציא את כל הקלינקר מהפינות וירכז אותו באמצע המחסן עבור הגראפ.

אם חשבתם שדחפור מגיע לכל הפינות טעיתם, מכניסים אנשים עם אתים ומעדרים כדי להוציא לדחפור שיוציא וירכז לגראפ :) וזה המקור הראשון שלי - היה לי מעדר ביד. בקרוב כתבה "ממעדר למקלדת".

לא משנה בכמה שכבות אתה עטוף וכמה חולצות ליפפת על הראש כדי להחזיק צמוד את שלושת מסנני האויר שאתם מרכיב או כמה עמוק תקעת את פקקי האוזניים. האבק השחור מגיע לכל מקום בגוף וגם יומיים אח"כ מתעטשים שחור.

בעצם אולי להוציא שעורה וחיטה מאוניה יותר גרוע. זו רעה כפולה, גם אבק שלא יאמן ובד"כ סרחון חמוץ של תסיסה שמגיעים למטה.

מה החלק הטוב אתם שואלים ? חורף וגשם. לא ניתן לפתוח את המכסים של האוניה גם כדי שהמטען לא ירטב וגם משיקולים של הצטברות מים = עוד משקל שעלול לגרום לנטיות של האוניה. אז יושבים עם חכה על האוניה בצד שפונה למים ולא לרציף, רבים עם הדגים שבאים לתפוס מחסה בתוך הנמל ובסוף נותנים הכל לטבח תמורת תה טורקי ורחת לקום.

ירון